ספר שמואל

בתחילת השיעור עדיין עסקנו בבני הבליעל המופיעים בסוף פרק י' וראינו מהי המשמעות של המנחה. בפרק יא נחש העמוני עולה על יבש גלעד. אנשי יבש נמצאים בעמדת נחיתות ומבקשים כריתת ברית. מה נחש רוצה להשיג? נחש מבקש להביא "חרפה על כל ישראל".

בפסוק כב יש תופעה מעניינת שבאמצע הפסוק יש פרשייה סתומה, עמדנו על התופעה הזאת פה ובמקום נוסף וראינו שהיא מבטאת השתהות, במקרה שלנו, חוסר הידיעה מה לעשות. המשכנו לעיין בפסוקים הבאים וראינו עוד כמה וכמה פרטים שהשתלבו במהלך הכולל של סיפור המלכת שאול.

שמואל מקהיל את העם וממליך את את שאול. לפני ששמואל ממליך את שאול הוא נושא נאום קצר בו הוא חוזר על תוכן תוכחת ה' אבל בשינויים מזעריים שבאים להמתיק את התוכחה. הבחירה בשאול באה על ידי גורל לשבטים ולמשפחות שמגדיר את זהות המלך והרקע הרוחני ממנו הוא מגיע. שאול נבחר, אבל הוא נחבא אל הכלים, מלבד הענוה הנגלית פה, המעשה הזה מבטא את אישיותו של שאול. בהתבטאות נוספת, שמואל מגלה את הסכמתו הגוברת לבחירה בשאול.

תחילת השיעור הוקדש להבנת היחס בין פרשת המלך לבין בקשת המלך בספר שמואל. בשביל להבין את היחס הנכון צריך להבין שמפגש של אובייקט עם מציאויות שונות ייתן תוצאות שונות, ולכן גם מפגש של המציאות האלוקית הנצחית עם מציאות מסוימת בזמן מסויים ייבחן לפי המציאות והזמן. בהמשך השיעור התחלנו ללמוד את פרשת מעמד המלכת שאול. שמואל מכנס את העם פעם נוספת ונואם בפניו נאום נוסף. התחלנו לנסות להבין מה תוכן הנאום ומה ההבדל בינו לבין נאום שמואל בפרק ח.

לאחר שהקב"ה מצווה על בחירת המלך הוא מטיל עליו כמה הגבלות ומצווה עליו מצווה לכתוב ספר תורה. דרך התבוננות בהגבלות ובמצווה ניתן ללמוד על המלכות הרצויה על פי התורה. לאחר שסיימנו את ההתבוננות בפרשת המלך, ערכנו השוואה בין בקשת המלך הרצויה בתורה לבין מינוי המלך בספר שמואל וראינו את הפערים.

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי הפרשייה פותחת בביאת עם ישראל לארץ ישראל. יש פה גם תוספת שמדובר אחרי שעם ישראל יירשו את הארץ ויתיישבו בה. לאחר מכן מגיעה בקשה מהעם כעם שיש לו תביעה פנימית למלך. המלך שהוא מבקש הוא "ככל העמים אשר סביבתי". התהליך שהעם עובר הוא כמו התבגרות של ילד שרוצה לקבל את העצמאות מההורים, ולעשות את מה שליבו חפץ. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. בעקבות בקשת העם נוצרת מצווה למנות מלך. המשך הפסוק מהווה סתירה. מצד אחד "אשר יבחר ה' א-להיך בו" ומצד שני רואים שהעם ממנה את המלך, שהרי ה' מגביל את בחירת העם ליהודי, משמע שהעם בוחר. אפשר לראות תופעה דומה בבחירת ירושלים. ההסבר הוא שה' סומך את ידו על בחירת העם.

השנה בעז"ה נמשיך בפרקי שאול, כהקדמה לשנה הרב עסק בדרכי הלימוד בלימוד התנ"ך. בנוסף, כהקדמה לנושא המלוכה שנעסוק בו הרבה השנה, התחלנו ל ללמוד את פרשת מלך המופיעה בתורה.

השיעור הוקדש לשאלות ותשובות על דרך הלימוד. איך ניתן לדעת האם מכוונים לפשוטו של מקרא? מה היחס בין דרך הלימוד של הרב לדרך הלימוד של הראשונים? האם דרך הלימוד מתאימה רק ללימוד שמואל או גם ללימוד ספרים אחרים בתנ"ך ומחוצה לו?

אחרי ששאול חוזר מהתנבאותו מתרחש מפגש מעניין עם דודו. הדוד שואל את שאול ונערו "אן הלכתם". נראה כי שאלת הדוד אינה שאלת תם אלא באה על רקע התנבאותו ובואו אל הבמה. שאול מתחמק ולא מספר על המלכתו. הסיפור מראה לנו את צניעותו של שאול, והמדרש משבח את המידה הזו. אחרי שקורה כל מה שקרה לשאול, שמואל מכנס את עם ישראל וממליך את שאול. האופן שבו שמואל בוחר בשאול, על ידי גורל, מייצג את המימד הא-לוהי בבחירתו, שאליו שואף שמואל.

אחרי ששמואל מודיע לשאול על האותות שיקרו לו הוא מצווה אותו לרדת לגלגל ולחכות לו, ובכך מעמיד אותו בנסיון האם ישמע בקול הנביא. מהי מטרת המבחן? אפשר לומר ששמואל נסוג מרצונו למלך, ואפשר לומר שכחלק מההמלכה נצרך גם הבוחן. בהמשך, מסופר על התממשות האותות וניתן לזהות כמה הבדלים בין הציווי למה שקרה בפועל. ההבדלים מראים ששאול היה בפועל יותר קשור לעם. כששאול מתנבא העם מביע כלפיו ביקורת שמלמדת על יחסם כלפי הנבואה.